במשך שנים התקבעה התדמית של מתמטיקה כמקצוע פונקציונאלי, המתבסס בעיקר על שינון ותרגול. בבית הספר בן גוריון ביקשו לאתגר את התפיסה, ולייצר עבור תלמידי שכבות ד'- ו' מרחב שיאפשר שיטת לימוד אחרת, המתבססת על למידה חווייתית ומשחק.

כמו בכל פרויקט בו אני מעורבת בוצעו שיחות עם הצוות הפדגוגי בכדי להבין את הצרכים ונעשה מחקר על שיטות ללימוד מתמטיקה ועל עזרי הלימוד השונים בהם נהוג להשתמש. מתוך השיחות והמחקר, גיבשנו את הקונספט העיצובי.

האתגר העיצובי היה לתכנן כיתה "סטנדרטית" (50 מ"ר), שתאפשר פונקציונאליות, אך בו בזמן גם לימוד חוויתי וזאת מבלי להתפשר על הפן העיצובי.

הכיתה תוכננה כמבנה דינמי המאפשר השתתפות אקטיבית של התלמידים. בחלל שולבו מגוון אזורי פעילות המבוססים על צורות לימוד שונות וכן מגוון שולחנות, כגון: שולחנות מחיקים ושולחן עבודה שיתופי – לעבודה פרטנית ועבודה בקבוצה. זאת, בכדי שכל תלמיד יוכל להתנסות בשיטות שונות ולמצוא את דרך הלימוד המתאימה לו. בנוסף, "הוצאנו מהארון" עזרים מהלימוד המסורתי ותרגמנו אותם לאלמנטים ויזואליים – משחקיים ששולבו בחלל גם כן. זאת מתוך הבנה שאביזרי לימוד מעודדים את התלמידים להשתמש בהם למשחק אקטיבי וכי שילוב של משחק בתהליך הלמידה תורם למוטיבציה ולהנאה של התלמידים והופך את הלימוד למעמיק, מהנה, ומאתגר יותר. למשל, בכיתה תוכנן לוח קוביות שמורכב משלושה לוחות חשבון (לוח כפל, לוח עשרוני ולוח המאה) ופאה ריקה, כך שהתלמידים יכולים לבצע משימות ולחקור באופן חוויתי את הלוחות.

בפרויקט זה נבחרה צבעוניות ניטראלית (לבן ועץ) עם נגיעות של צבע ועושר של צורות, כדי לתת מקום לעזרי הלמידה הרבים והצבעוניים שהם חלק מהותי משיטת הלימוד בכיתה. פרויקט בשיתוף חן שטיינברג נבון.

צילום: איתי בנית